אודות

נספר זאת דרך עולמם של הלקטים ציידים.

לקט צייד ולא צייד לקט כי רוב מזונו התבסס דווקא על לקט צמחי ולא בשר צייד.

הלקט צייד היה מתעורר בבוקר עם שירת הציפורים, לפי שירתן היה יודע שאין סכנה ושהכול סך הכול בסדר כרגע. בכלל, הוא היה מאד קשוב לכל ציוץ שלהן שמספר מה מתרחש בסביבה, האם הכול כשגרה, והאם יש סכנה, ואיזו, ומאיפה היא באה?! הוא היה יודע איפה יש מקור מים, מה מזג האוויר המתקרב ועוד ועד פרטי מידע שהשיג לעצמו דרך מערכת יחסים מחוברת וקרובה עם הציפורים שסביבו. הוא לא הגיע לבקר בטבע מבחוץ, הוא חלק מהמארג הגדול הזה. לכן גם הנוכחות שלו הייתה רגילה ומוכרת עבור בעלי החיים שסבבו אותו, ואלא אם נכנס למצב אנרגתי של "צייד", הוא לא היה יוצר מעגלי הפרעה רחבים שהיו מבריחים כל מפגש בינו לבין שאר בעלי החיים שחיו כמוהו, בטבע.

הוא ידע לגשש אחר סימני הדרך שנטמעו בטבע ולהגיע לכל בעל חיים שרצה לפגוש, או כל בן אדם שהלך לאיבוד, הלקט צייד היה גשש מיומן וידע לקרוא את סיפור הדרך שאותו אדם אבוד השאיר אחריו עד שהיה מגיע עד אליו. וכן הוא ידע איך לא להשאיר סימנים אחריו למקרה שרצה להעלם, היה נעלם, מסתווה ומצטמצם עד שהיה נטמע והופך לחלק מהסביבה, לרואה ובלתי נראה.

בדרך גם היה מלקט מזון מן הצומח, ידע שכל הצמחים, כל בעלי החיים וכל בני האדם, הם ישויות שוות החיות תחת הרוח הגדולה. אז היה מלקט בכבוד רק כמה שהוא ומשפחתו היו צריכים, ולא מעבר, למען הצמחים לא ייפגעו. 

הוא ידע אילו צמחים טובים למאכל אילו לא. מאילו צמחים ניתן לגלף כלים למאכל,

מאילו עצים כדאי להכין קשתות,

מאילו סיבי צמחים כדאי להכין מיתרים לקשת, או כל חבל שהוא. 

הוא הכיר את הצמחים הנוחים ביותר להדלקת אש, כמובן שלא היו לו גפרורים, לא מצית, ולא.. לא אבן אש..

הוא הכיר את צמחי המרפא שיעזרו לבני משפחתו שלא חשים בטוב מכל סיבה שהיא.

ובכלל, היה לו קשר מאד קרוב ובריא כמו עם בעלי החיים, גם עם הצמחים שסבבו אותו.

הוא ליקט מעט עבורו, והרוב עבור משפחתו. אחד לפה ושניים לסל שקלע גם כן מצמחים מקומיים.

כמו הצמחים גם מאבנים מסוימות ידע להכין כלים שונים, אם למאכל, אם לצייד, אם לקישוט, ועוד.

אבני צור, אבני קירטון, אבני גיר או בזלת, כל אבן שימשה לדבר אחר.

גם את האדמה הוא הכיר היטב, סוג אדמה שונה לשימושים שונים, 

אדמה מסוימת שדרכה יהיה לו קל יותר לעבור בדרכו הלאה,

אדמה מסוימת ששם כנראה יימצא מקור המים החיים,

אדמה אחרת שממנה היה מכין כלים שונים, או בתים..

זמן העבודה היה כ-3 שעות ביום, שעות זה כבר שעות נוספות... כי שימור אנרגיה הם צמד מילים מאד חשוב עבור הלקט צייד.

כל דבר שאני עושה, מה אני משקיע ומה אני מרוויח מההשקעה הזו?

דבר שאני הייתי משקיע עבורו הרבה ומקבל הרבה בתמורה הוא – משחק!

משחקים בהמון משחקי טבע מחברים לעצמנו, לקבוצה שלנו, לרוח החיות וההשתובבות שלנו, לאנרגיה הגבוהה שלנו. לחידוד המוח ויצירת קשב גבוה.

כמו המשחק, גם הסיפור הוא כלי מרכזי לחיבור, להעברת מידע, מסר, הרבה נלמד דרך סיפור וכן דרך החוויה.

היה חוזר למקום המחנה הקבוע אם לשחק, לספר סיפורים, לעסוק במלאכות עתיקות, להקשיב לציפורים, או פשוט לנוח ולהרגיש חלק. בשעות החמות, רוב בעלי החיים גם כן במנוחה.

באותו מקום הייתה לו בקתה שהכין עם משפחתו גם כן מחומר מקומי, אם צמחי ואם מאדמה. תלוי אם בקתת חורף או בקתת קיץ.

כל אלו ועוד, מיומנויות חיים קדומות שמחזירות אותנו אחורה לאיך חיינו לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, 

מיומנויות אלו, מחזירות אותנו לעצמנו.

מוציאות אותנו מהמירוץ אחר רכוש, ומחזירות אותנו לכאן ועכשיו, לעצמנו, לחיים הטבעיים שחיינו לאורך רוב ההיסטוריה האנושית.

חיבור עתיק לטבע, ודרכו חיבור עמוק לנפש.